מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?

prenuptial agreement sign

מהו הסכם לחיים משותפים ומהו תוכנו?

הסכם לחיים משותפים, הוא מינוח מקובל ושכיח להסכם שנחתם בין בני זוג ידועים בציבור. מטרתו של הסכם זה דומה מאד למטרתו של הסכם ממון שנערך ונחתם בין בני זןג אשר עומדים להנשא או לבני זוג הנשואים, זה כבר. במילים אחרות, הסכם זה נועד להסדיר את אופי מערכת היחסים האישית והרכושית בין בני הזוג, את מערכת הזכויות והחובות של השניים הנובעת ממערכת היחסים שלהם וכן קובע נוהל פרידה ביניהם ותוצאותיה של פרידה כאמור.

עם זאת חשוב לציין, שאין פורמט קבוע להסכם לחיים משותפים ובדרך כלל, מעבר להצהרת כוונות כללית בדבר רצון הצדדים לחיות חיי אחווה ורעות יחדיו, ההסכם לחיים משותפים מעוצב באופן ספציפי עבור בני הזוג, אשר ממלאים אותו תוכן בהתאם לרצונם האישי והנסיבות הספציפיות של השניים.

האם ניתן לבטל הסכם לחיים משותפים?

הסכם לחיים משותפים הוא בעל אופי חוזי וכבמרבית ההתחייבויות החוזיות, בית המשפט מחויב ליתן תוקף להתחייבויות חוזיות רצוניות וברורות. אף על פי כן, כלל זה, של מוחלטות ההסדר החוזי, על פי הדין הישראלי, אינו חל במלואו על הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור. כך, למשל, כאשר הסכם לחיים משותפים, בין ידועים בציבור, נחתם בחוסר הגינות, עשוי בית המשפט לראות את ההסכם כבטל ולקבוע את זכויות הצדדים, אפילו בניגוד גמור להסכמות מפורשות בהסכם לחיים משותפים.

סוגייה כזו נדונה בתמ"ש (ת"א) 51940/98 פלונית נ' פלוני על ידי השופט י' שוחט. באותו מקרה, ניהלה התובעת (בת 71) במשך 20 שנים, חיים משותפים ביחד עם בן זוגה, איש עסקים אמיד, שלא נישא לה מעולם. כעבור 12 שנים של חיים משותפים חתמו התובעת והנתבע על "הסכם לחיים משותפים", שבמסגרתו הצהירה בת הזוג, כי אין ולא תהיינה לה זכויות של "ידועה בציבור" כי חייה במחיצתו של בן הזוג יהיו במעמד של חברה בלבד בלא שתחול על הנתבע חובה לזונה, לפרנסה או לפצותה בעתיד. על פי ההסכם נקבע, כי רכוש מועט בלבד יישאר בידיה של בת הזוג במקרה של פרידה.

בית המשפט השתכנע, כי במשך 20 שנות חייהם המשותפים של בני הזוג, הייתה בת הזוג תלויה כלכלית בבן הזוג, כמעט לחלוטין, וכן התגרשה היא מבעלה תוך כדי ויתור על מחצית הרכוש שהגיע לה ועל המשמורת על בנותיה, כאשר הקשר עם בן הזוג היה זרז לגירושים אלה מבעלה. בעקבות הפרידה מבן הזוג, אושפזה בת הזוג בבית חולים לחולי נפש ובית המשפט מינה לה, במשך תקופה מסוימת, אפוטרופסים.

בית המשפט קבע, כי העובדה שההסכם שנחתם אחרי 12 שנות חיים ביחד, מתעלם ממצב עובדתי נתון שהקנה לבת הזוג זכויות; העובדה שפערי הכוחות הברורים בין בת הזוג לבן הזוג הביאו להסכם חד צדדי ולא מאוזן, תוך כדי ניצול מחפיר של תלות מוחלטת של בת הזוג בבן הזוג אשר נוצרה במהלך תקופה ארוכה של 12 שנים, וכן העובדה שבני הזוג המשיכו, על אף הוראות ההסכם, לנהוג כמנהג "ידועים בציבור" מביאות יחדיו לבטלותו של ההסכם.

לאחר שבית המשפט ביטל את ההסכם לחיים משותפים, פסק הוא לבת הזוג מזונות ואף החיל על בני הזוג את הלכת השיתוף בנוגע לדירה שהייתה רשומה על שם בן הזוג בלבד, והקנה לבת הזוג את מחצית הזכויות בדירה ומחצית והמיטלטלין הנמצאים בה.

האם ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים בבית משפט לענייני משפחה?

בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, על מנת שהסכם ממון יהיה בר תוקף עליו להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני. במקרים בהם הסכם הממון נערך לפני מועד הנישואין, גם נוטריון רשאי לאשר את ההסכם. בניגוד להסכם ממון, אשר החוק קובע, כאמור, כי תנאי לתוקפו הוא אישורו, אין כל הוראה מקבילה ביחס להסכם לחיים משותפים ודי בחתימת הצדדים על ההסכם כדי ליתן לו תוקף חוזי ומחייב בין הצדדים.

עם זאת, בפועל, נוצרה פרקטיקה, בה רבים מהזוגות העורכים הסכם מסוג זה, מבקשים שבית המשפט יתן לו גם תוקף פורמלי, המזכיר אישור הניתן על ידו להסכמי ממון. באופן זה, מבקשים בני הזוג להקשות על ביטולו או ביטולו החלקי של ההסכם לחיים משותפים במקרה של פירוד. בעבר התעוררה מחלוקת האם ניתן לאשר הסכם מסוג זה בבית המשפט לענייני משפחה. שאלה זו באה על פתרונה בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ברע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר, שם קבעה השופטת דורנר, כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי ליתן תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים, וזאת מכח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995, המעניק סמכות לבית משפט זה, לתת פסק דין להסכם ביחס לכל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק בית המשפט לעניני משפחה. לצורך זה קובע סעיף 3(ג), כי כדי שבית המשפט יתן פסק דין להסכם המוגש בפניו, לא קיימת חובה שתהיה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה ביחס לאותו הסכם. במילים פשוטות, כאשר בני זוג חותמים על הסכם לחיים משותפים ומעונינים שבית המשפט יתן לו תוקף של פסק דין, כל מה שעליהם לעשות הוא להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מושבם, אליה יצורף ההסכם החתום ובבקשה יציינו כי ברצונם שבית המשפט יתן תוקף של פסק דין ביחס לאותו הסכם.