מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת על חלוקת רכוש בגירושין ? (חלק א')
חלוקת הרכוש בגירושין בין בני זוג היא אחד הנושאים הקריטיים ביותר בהליך הפירוד ופעמים לא מועטות, הוא מהווה את הנושא אשר עומד כחיץ בין בני הזוג ובין שלב הגירושין. תוצאותיה של חלוקת רכוש בגירושין, מטבעה, תשפיע כלכלית, באופן מהותי, על בני הזוג הפרודים מאותה נקודה ואילך. לכן ניהול ומיצוי נכון של שלב זה הוא עניין חשוב ביותר.
הפרדה בין הדינים החלים על חלוקת רכוש בגירושין לפי למועד הנישואין
בפסקאות שלהלן, נבהיר את הכללים הבסיסיים שחלים על חלוקת רכוש בין בני זוג. לצורך כך יש לעשות את ההבחנה המתחייבת בחוק בין בני זוג אשר נישאו לפני תאריך 1.1.1974, אשר לגביהם חלות הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), לבין בני זוג אשר נישאו לאחר תאריך זה, אשר לגביהם חלים ההסדרים אשר נקבעו על פי הלכת השיתוף. הסיבה לחלוקה זו, היא שביחס לקבוצות הנזכרות חלים דינים שונים בעיקרם כנרמז. במאמר זה יידון מצבם המשפטי של בני זוג שנשאו לאחר תאריך 1.1.1974.
חלוקת רכוש בגירושין של בני זוג שנישאו לאחר תאריך 1.1.1974
חלוקת הרכוש של בני זוג אשר נישאו לאחר תאריך 1.1.1974 נעשית לפי הוראותיו של חוק יחסי ממון. החוק קובע מספר קביעות חשובות ביחס לחלוקת הרכוש בין בני הזוג:
ראשית – "חלוקת הרכוש" אינה מתבצעת בחלוקת הרכוש בפועל, אלא ה"חלוקה" מתבטאת בכך שלכל אחד מבני הזוג עומדת הזכות לקבל מחצית משווים של כלל נכסי הזוג. במילים אחרות, הזכות של בני הזוג היא לקבל מחצית משווי ולא מחצית מנכס.
שנית – לצורך חישוב הזכות, נלקחים בחשבון "כלל נכסי בני הזוג" למעט הנכסים שקובע החוק שאין לקחתם בחשבון לצורך ביצוע החישוב. נכסים אלה, כך מפרט החוק, הינם ארבעה במספר:
(1). נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שקיבלו אותם במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
(2). גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי וכן גימלה או פיצוי המגיעה לאחד מבני הזוג על פי חיקוק בשל נזק גוף או מוות.
(3). נכסים שבני הזוג הסכימו ביניהם בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.
שלישית – ההליך של "חלוק הרכוש" מכונה בחוק "איזון משאבים".
רביעית – המועד בו ניתן לבצע את הליך איזון המשאבים, כעיקרון, הינו במועד פקיעת הנישואין או במועד פטירתו של אחד מבני הזוג. עם זאת, החוק מאפשר לבצע איזון משאבים, גם טרם תום הנישואין, וזאת על פי תיקון לחוק משנת 2008. על פי התיקון לחוק, ניתן לבצע איזון משאבים אם חלפה שנה מהמועדים הבאים: תחילת הליך התרת הנישואין, הגשת תביעה לחלוקת הרכוש או הדירה, קיים קרע בין בני הזוג (בני הזוג גרים בנפרד) או אפילו אם הם גרים תחת אותה קורת גג, אך הם נעדרים חיי זוגיות למשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים מתוך שנה.
ראוי וחשוב לזכור, כי ניתן להתנות על מועד איזון המשאבים באמצעות הסכם ממון.
מהו איזון משאבים ?
איזון משאבים פירושו חלוקת שווי הרכוש, שהצטבר במהלך חיי הנישואין של בני הזוג. על פי עיקרון זה, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט הנכסים שפרטנו לעיל.
חשוב לציין, שחלוקת רכוש בגירושין בהתאם לעיקרון איזון המשאבים, נעשית על ידי הערכת הנכסים של כל אחד מבני הזוג באופן נפרד. בן הזוג ששומת נכסיו הינה גבוהה משומת בן זוגו, משלם לבן זוגו מחצית מההפרש בין שתי השומות.
כפי שצוין למעלה, החוק מכיר בבעלותו הבלעדית של כל אחד מבני הזוג כלפי רכוש אשר היה ברשותו ערב הנישואין או רכוש שנתקבל בירושה או מתנה על ידי אחד מבני הזוג לאחר הנישואין. כלומר נקודת המוצא המשפטית היא שרכוש זה לא יאוזן. עם זאת, גם נכסים אלה, במקרים מסוימים עשויים להיכלל בתוך כלל נכסי בני הזוג לצורך איזון המשאבים. מקרים אלה אינם שכיחים אולם אפשריים בהחלט. בתי המשפט מכירים בעריכת איזון לעניין מתנות ורכוש אשר הושגו טרום הנישואין, במקרים בהם ניתן להוכיח כוונת שיתוף ספציפית על נכס כלשהו של מי מבני הזוג. לכן, ייתכנו מקרים בהם מתנות או ירושות יהיו בני איזון ויחולקו שווה בשווה על אף האמור בחוק יחסי ממון.
האם גם חובות בני הזוג ניתנים לחלוקה בגירושין ?
חשוב לדעת, כי גם חובות בני הזוג הינם בני איזון ויש לחלקם שווה בשווה ביניהם, זאת להוציא חובות שהם בעלי אופי אישי מובהק ואשר מעצם טיבם אין זה מן הצדק לשתף את בן הזוג השני בחיוב תשלומם.