• Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Instagram

התקשרו: 09-83357678

אתר דיני משפחה
  • דף הבית
  • משפחה וגירושין
    • הסדרי ראייה בין הורה לקטין. כיצד בתי המשפט מכריעים ?
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
      • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
      • האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?
      • הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?
      • הכתובה – מהי כתובה ? ומתי זכאית האישה לדמי הכתובה ?
      • הסכם גירושין וביטולו
      • חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?
      • מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?
      • מהו צו הגנה ? וכיצד ניתן לקבלו ?
      • מהי תביעה לשלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה ?
      • מהם מזונות אישה? ומתי הם ניתנים ?
      • צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן זוג (תושב זר) להבטחת מזונות קטינים
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • מאמרים נוספים
    • הון אנושי ונכסי קריירה – כיצד מחלקים אותם בגירושין ?
    • עריכת צוואה
    • התנגדות לצוואה
    • עריכת הסכם ממון
    • עריכת הסכם לחיים משותפים
  • מה חדש בפסיקה ?
    • השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
    • רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
    • בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
    • בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
    • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • פורום דיני משפחה וירושה
  • נוטריון
  • צרו קשר
  • דף הבית
  • משפחה וגירושין
    • הסדרי ראייה בין הורה לקטין. כיצד בתי המשפט מכריעים ?
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
      • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
      • האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?
      • הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?
      • הכתובה – מהי כתובה ? ומתי זכאית האישה לדמי הכתובה ?
      • הסכם גירושין וביטולו
      • חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?
      • מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?
      • מהו צו הגנה ? וכיצד ניתן לקבלו ?
      • מהי תביעה לשלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה ?
      • מהם מזונות אישה? ומתי הם ניתנים ?
      • צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן זוג (תושב זר) להבטחת מזונות קטינים
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • מאמרים נוספים
    • הון אנושי ונכסי קריירה – כיצד מחלקים אותם בגירושין ?
    • עריכת צוואה
    • התנגדות לצוואה
    • עריכת הסכם ממון
    • עריכת הסכם לחיים משותפים
  • מה חדש בפסיקה ?
    • השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
    • רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
    • בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
    • בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
    • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • פורום דיני משפחה וירושה
  • נוטריון
  • צרו קשר
חדשות בירושה ומשפחה
  • 9 ביוני 2016 16:47 השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
  • 9 ביוני 2016 0:54 רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
  • 22 במאי 2016 10:04 קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • 15 במאי 2016 22:10 בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
  • 15 במאי 2016 22:02 בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
  • 15 במאי 2016 21:56 בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • 31 בינואר 2016 3:04 הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו
  • 28 בינואר 2016 21:30 ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל התחייבות של אם להעביר לבנה את זכויותיה במשק חקלאי, בעילה של עושק
  • 28 בינואר 2016 20:45 ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
  • 1 בינואר 2016 3:18 סעיף "אריכות חיים" בחשבון בנק משותף אינו תחליף לעריכת צוואה
ראשי » הפריה מלאכותית

כל הפוסטים בהפריה מלאכותית

האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?

אם פונדקאית

האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?

המבקשת הינה רווקה ללא בן זוג ונטולת יכולת בריאותית להביא ילד לעולם או לשאת הריון. היא התקשרה בהסכם בעל-פה עם אחייניתה, שלפיו תשמש האחיינית כפונדקאית. כמו כן, לצורך יצירת ההיריון נעזרה המבקשת בתרומת ביצית (תרומת הביצית נתקבלה מתורמת זרה) ובתרומת זרע. הליך ההפריה בוצע בהודו, אך הלידה התרחשה בישראל. לאחר לידת התינוקת הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה שבה ביקשה, כי יינתן לה צו הורות פסיקתי, אשר יכיר בה בתור אימה של התינוקת. בקשת המבקשת למתן צו הורות פסיקתי התגלגלה לבית המשפט העליון לאחר שהתביעה נדחתה על ידי שתי ערכאות. בית המשפט העליון דן בערעור המבקשת בהרכב של שבעה שופטים, ודחה את הערעור פה אחד.

הנמקות שופטי בית המשפט העליון לדחיית הערעור הינן מרובות ומשתרעות על פני חמישים; אך בתקציר זה יובאו עיקרי הנמקות השופטים.

הנחת היסוד של בית המשפט העליון הייתה, כי הדין הרלוונטי לבחינת טיעוני המבקשת הוא הדין הישראלי, זאת באשר בסעיף 77 לחוק האפוטרופסות, התשכ"ב-1962 נקבע: "על ענייני חוק זה יחול דין מקום משובו של הקטין..". הואיל והתינוקת נולדה בישראל, מתוך מטרה ועל פי רצון המבקשת שהיא תגדל בישראל, הסיק בית המשפט, כי על שאלת מעמד ההורות של המבקשת יחול הדין הישראלי. מסקנה זו פתחה פתח לדיון בערעור המבקשת על דחיית תביעתה ליתן לה צו הורות פסיקתי בהתאם לדין הישראלי.

הסוגיה המרכזית שבית המשפט העליון דן בה הייתה, מהם התנאים להקניית מעמד הורות לפי הדין הישראלי, והאם המקרה שלפניו בא בגדרם של אותם תנאים ?

נקבע, כי קיימות בדין ארבע חלופות ומשלימות להכרה בהורות:

א. זיקה גנטית  או מודל "ההורות הטבעית" (כלומר, זיקה הנוצרת כתוצאה מחיבור ביולוגי של הביצית והזרע של ההורים).

ב. זיקה פיזיולוגית (כלומר, הורות הנוצרת כתוצאה מנשיאת ההיריון).

ג. אימוץ.

ד. זיקה לזיקה (כלומר קשר של זוגיות על בעל זיקה גנטית לתינוק).

כעולה מן העובדות שנפרשו לעיל, המבקשת לא באה באף לא אחד מגדרי החלופות המוכרות בדין להקניית מעמד של הורות: אין למבקשת זיקה גנטית לתינוקת שכן לצורך הולדתה נעשה שימוש בביצית של תורמת; אין למבקשת זיקה פיזיולוגית לתינוקת שכן אחייניתה של המבקשת ולא המבקשת נשאה את ההיריון; התינוקת לא אומצה שכן המבקשת לא ביצעה אימוץ כמתחייב בחוק האימוץ; לא התקיימה החלופה של "זיקה לזיקה", שכן המבקשת לא קיימה קשר זוגי  עם תורם הזרע, שהוא בעל זיקה גנטית לתינוקת.

המבקשת הוסיפה וטענה בפני בית המשפט שלוש טענות נוספות: (1) כי מדובר בהליך של פונדקאות חו"ל ולפיכך אין מדובר בהליך האסור בדין הישראלי; (2) כי החלופות שלעיל להכרה במעמד של הורות אינה מהווה רשימה סגורה; (3) כי יש להכיר בה כאימה של התינוקת מכח ההסכמים שערכה עם שאר הצדדים המעורבים בהולדת התינוקת ובהתחשב בכך שהיא יזמה וליוותה את ההליך כולו.

בית המשפט העליון דחה את כל טענות המבקשת, אך מפאת קוצר היריעה, כאמור, לא נדרש כאן לכל ההנמקות. נראה, כי אחד השיקולים המרכזיים שעמד לנגד עיני בית המשפט לדחות את ערעור המבקשת, למרות שהמקרה עורר את אמפתיית השופטים ולא היה ספק כי היא הייתה הרוח החיה מאחורי הבאת התינוקת לעולם, היה החשש מפני יצירת "מדרון חלקלק" של הבאה לעולם של תינוקות בהליכים שאינם מוסדרים בחוק ושאינם מפוקחים על ידי הרשויות, מה שעלול לפגוע בין היתר,  בטובתם של יילודים העתידים להיוולד. בזיקה לכך עוד ציין בית המשפט כי השארת סוגית ההורות להסכמים פרטיים בין הצדדים המעורבים היא "נוסחה לאי סדר עד כדי תוהו ובוהו", שסופו בפגיעה בילד.

עניין נוסף שדן בו בית המשפט העליון בקצרה, היה היחס בין הזכות להורות לבין שאלת מעמדה של המבקשת ביחס לתינוקת. לעניין זה ציין בית המשפט, כי הזכות להורות נחלשת ככל  שמתרחקים ממודל ההורות הטבעית, ובמקרה הנדון לא בקשה המבקשת להכיר במעמדה כהורה מכח מודל ההורות הטבעית. אולם הואיל ומבחינה פורמאלית לא העלתה המבקשת בליבת טענותיה טענות לעניין הזכות ההורות, החליט בית המשפט כי הוא אינו נדרש להעמיק לסוגיה זו.

כאמור, הערעור נדחה והתוצאה היא שלמרות שהמבקשת מימנה את תרומת הזרע, את תרומת הביצית ואת האם פונדקאית, היא לא הוכרה כאם התינוקת שנולדה.

בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (פורסם בפדאו"ר, 1.4.2015).

להמשיך לקרא

הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו

הפריה מלאכותית מזרע של נפטר

 חדשות מן הפסיקה: הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו

הנפטר היה בן 33 כאשר חייו נגדעו בתאונה פתאומית. הנפטר הותיר אחריו אלמנה, ללא ילדים. הורי הנפטר ביקשו לעשות שימוש בזרעו כדי להפרות באמצעות אישה זרה, שתוליד להם נכד. אלמנת הנפטר החליטה שלא לעשות שימוש בזרעו של הנפטר והשאירה את ההחלטה בדבר קבלת תביעת הורי הנפטר לבית המשפט, בכפוף לכך שמחצית המבחנה תישאר בהקפאה לאפשר לאלמנה לבצע הפריה בעתיד, אם תרצה בכך. בית המשפט קיבל את תביעת ההורים לאחר ששוכנע, כי לו יכול היה המנוח לדעת את דבר מותו הקרוב ואת אי הסכמתה של אלמנתו להרות מזרעו, היה הוא מכבד את רצון הוריו בהמשכיות משפחתו. במקרה הנדון, האלמנה לא הכחישה שהמנוח והוריו היו קשורים בינהם וכי המנוח נהג לשתפם במחשבותיו וסודותיו. מכאן הגיע בית המשפט למסקנה, כי המנוח היה תומך ברצון הוריו להמשיך את זרעם לו נשאל על כך. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש בפסק דינו, תוך שהוא מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי לא ניתן לראות בזרע כנכס הנמנה על עזבונו של נפטר.

הערה: יש להניח, כי ביסוד פסיקת בית המשפט ניצבה העובדה, כי האלמנה לא התנגדה לתביעת ההורים והשאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. שכן, לא הוכח לבית המשפט, כי הנפטר היה מעונין בהבאת ילדים לעולם מאישה אחרת מלבד האלמנה. אין זה ברור, כיצד היה מוכרע המקרה לו התנגדה האלמנה לתביעת ההורים.

תמ"ש (י-ם) 27169-11-13 פלונים נ' המנוח, ז"ל (10.1.2016)
השופט: שלמה אלבז.

להמשיך לקרא
שעות פתיחה
ראשון 0900:17:00
שני 0900-17:00
שלישי 0900-17:00
רביעי 0900-17:00
חמישי 0900-17:00
שישי
שבת
חדשות הפסיקה
  • 9 ביוני 2016 16:47 השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
  • 9 ביוני 2016 0:54 רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
  • 22 במאי 2016 10:04 קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • 15 במאי 2016 22:10 בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
  • 15 במאי 2016 22:02 בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
  • 15 במאי 2016 21:56 בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • 31 בינואר 2016 3:04 הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו
  • 28 בינואר 2016 21:30 ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל התחייבות של אם להעביר לבנה את זכויותיה במשק חקלאי, בעילה של עושק
  • 28 בינואר 2016 20:45 ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
  • 1 בינואר 2016 3:18 סעיף "אריכות חיים" בחשבון בנק משותף אינו תחליף לעריכת צוואה

MIKOTECH UNIQUE LAW SITES BUILDERS

© זכויות היוצרים שמורות

 
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס