• Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Instagram

התקשרו: 09-83357678

אתר דיני משפחה
  • דף הבית
  • משפחה וגירושין
    • הסדרי ראייה בין הורה לקטין. כיצד בתי המשפט מכריעים ?
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
      • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
      • האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?
      • הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?
      • הכתובה – מהי כתובה ? ומתי זכאית האישה לדמי הכתובה ?
      • הסכם גירושין וביטולו
      • חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?
      • מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?
      • מהו צו הגנה ? וכיצד ניתן לקבלו ?
      • מהי תביעה לשלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה ?
      • מהם מזונות אישה? ומתי הם ניתנים ?
      • צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן זוג (תושב זר) להבטחת מזונות קטינים
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • מאמרים נוספים
    • הון אנושי ונכסי קריירה – כיצד מחלקים אותם בגירושין ?
    • עריכת צוואה
    • התנגדות לצוואה
    • עריכת הסכם ממון
    • עריכת הסכם לחיים משותפים
  • מה חדש בפסיקה ?
    • השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
    • רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
    • בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
    • בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
    • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • פורום דיני משפחה וירושה
  • נוטריון
  • צרו קשר
  • דף הבית
  • משפחה וגירושין
    • הסדרי ראייה בין הורה לקטין. כיצד בתי המשפט מכריעים ?
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
      • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
      • האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?
      • הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?
      • הכתובה – מהי כתובה ? ומתי זכאית האישה לדמי הכתובה ?
      • הסכם גירושין וביטולו
      • חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?
      • מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?
      • מהו צו הגנה ? וכיצד ניתן לקבלו ?
      • מהי תביעה לשלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה ?
      • מהם מזונות אישה? ומתי הם ניתנים ?
      • צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן זוג (תושב זר) להבטחת מזונות קטינים
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • מאמרים נוספים
    • הון אנושי ונכסי קריירה – כיצד מחלקים אותם בגירושין ?
    • עריכת צוואה
    • התנגדות לצוואה
    • עריכת הסכם ממון
    • עריכת הסכם לחיים משותפים
  • מה חדש בפסיקה ?
    • השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
    • רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
    • בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
    • בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
    • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • פורום דיני משפחה וירושה
  • נוטריון
  • צרו קשר
חדשות בירושה ומשפחה
  • 9 ביוני 2016 16:47 השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
  • 9 ביוני 2016 0:54 רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
  • 22 במאי 2016 10:04 קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • 15 במאי 2016 22:10 בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
  • 15 במאי 2016 22:02 בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
  • 15 במאי 2016 21:56 בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • 31 בינואר 2016 3:04 הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו
  • 28 בינואר 2016 21:30 ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל התחייבות של אם להעביר לבנה את זכויותיה במשק חקלאי, בעילה של עושק
  • 28 בינואר 2016 20:45 ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
  • 1 בינואר 2016 3:18 סעיף "אריכות חיים" בחשבון בנק משותף אינו תחליף לעריכת צוואה
ראשי » חוק יחסי ממון

כל הפוסטים בחוק יחסי ממון

הסכם גירושין וביטולו

הסכם גירושין

הסכם גירושין וביטולו

מהו הסכם גירושין ?

הסכם גירושין הוא הסכם אשר נערך בין בני זוג הנמצאים בהליך גירושין. התכלית המרכזית של הסכם הגירושין, היא להסדיר משפטית את סיום קשר הנישואין ולתת פתרון למחלוקות הפתוחות בין בני הזוג. הסכם גירושין עשוי להסדיר בחובו סוגיות רבות, כגון: תשלום או ויתור על דמי כתובת האישה, הסכמות על סידור הגט, משמורת קטינים וזמני השהות שלהם עם כל אחד מההורים, תשלום מזונות אישה או ויתור על מזונות אלה וכן הסדרת מזונות הקטינים. בנוסף, מסדיר הסכם הגירושין את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג, כאשר רכיב זה של ההסכם מכונה הסכם ממון בהתאם לחוק יחסי ממון (ומשכך נדרש אישורו של רכיב זה אישור של ביהמ"ש, כפי שיפורט בהמשך). אלו הם עיקר הנושאים בהם עוסק הסכם הגירושין, אולם בהחלט עשויים להכלל בהסכם זה נושאים נוספים, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל זוג וזוג. חשוב להדגיש, כי בדרך כלל כולל הסכם הגירושין גם סעיף ויתור, שבו מאשרים ומצהירים הצדדים, כי בכפוף לקיום ההסכם אין להם ולא תהיינה להם האחת כלפי השני תביעות, דרישות וטענות מכל הכרוך, הנובע, או הקשור בנישואי בני הזוג וברכושם.

אישור הסכם גירושין על ידי בית המשפט

לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות לגבי תנאיו, מגישים בני הזוג את ההסכם לבית המשפט באמצעות עורכי דינם, לצורך מתן תוקף של פסק דין להסכם. במאמר מוסגר יצוין, כי הסכם הגירושין יכול אף להיות מוגש לבית הדין הרבני לצורך אישורו ולמתן פסק דין. ההבדל הקיים בין אישור ההסכם בכל אחת מהערכאות הנ"ל הוא בכך, שכאשר בני הזוג מאשרים את ההסכם בבית המשפט, רשאי בית המשפט לתת תוקף לכל הנושאים בהם דן הסכם הגירושין, למעט סוגית הגירושין שהינה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. כך יוצא, שכאשר הסכם גירושין מובא לאישורו של בית המשפט, פסק הדין יחריג את סוגית הגירושין בעוד שכאשר הסכם כזה מובא לאישורו של בית הדין הרבני, מאושר ההסכם ומקבל תוקף של פסק דין כמקשה אחת ביחס לכל נושאיו של ההסכם, לרבות סוגית הגירושין.פסק דין המעניק תוקף להסכם גירושין ממזג בתוכו הן תכונות של הסכם והן תכונות של פסק דין. הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין מגלם אינטרס חברתי של סופיות. כמו כן, כאשר הסכם הגירושין כולל הסדרים ממוניים, ממילא יש לאשרו על ידי בית המשפט כתנאי לתקפותו בהתאם לסעיף 2(א)-(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. תכליתו של אישור זו הינה לוודא, כי הצדדים להסכם הגיעו אליו בגמירות דעת וכי הוא נערך מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת – הכל לאחר שהצדדים הבינו את משמעות ונפקויות הוראות הסכם הגירושין. במילים אחרות, מטרת האישור היא לוודא, שהסכם הממון נערך על ידי בני הזוג מתוך מודעות והבנה לתוכנו וכן מתוך רצון חופשי.

ביטול הסכם גירושין

לאור האמור, בתי המשפט אינם מקבלים בנקל תביעות לביטול הסכמי גירושים, אלא בהתקיימות תנאים כבדי משקל המצדיקים זאת. נטל ההוכחה בדבר הוכחת קיומם של התנאים הנדרשים לביטול הסכם גירושין מוטל על כתפי התובע – המבקש את בטלות ההסכם – ונטל זה הינו כבד מאוד. שיקול נוסף כנגד קבלת תביעה לביטול הסכם גירושין, הוא חוסר היכולת להחזיר את המצב לקדמותו, זאת במיוחד, כאשר בני הזוג כבר התגרשו וסידרו ביניהם את הגט. שלב זה הינו בלתי הפיך ולא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

מהן העילות לביטול הסכם גירושין ?

ישנן מספר עילות שבהתקיימותן עשוי בית המשפט להיעתר לתביעה לביטול הסכם גירושין. להלן, העילות המרכזיות:
א. טעות. בהתאם לסעיף 14(א) לחוק החוזים: מי שנקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה." בהקשר זה יש לציין, כי לצורך התקיימות עילת הטעות, צריכה להיות ידיעה אובייקטיבית של הצד השני. בית המשפט הוא אשר קובע, אם בנסיבות העניין מתקיימת ידיעה אובייקטיבית.

ב. הטעיה. בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה…" באופן כללי, פירוש המושג "הטעיה" הוא אמירה טרום חוזית כוזבת.

ג. עושק. סעיף 18 לחוק החוזים קובע כך: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה." הפסיקה דורשת התקיימות שלושה תנאים מצטברים, לצורך קבלת עילה זו : (1) מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון; (2) ניצול מצבו האמור של העשוק; (3) כריתת הסכם בלתי סביר, החורג מהמקובל. הרציונל שביסוד עילת הביטול מחמת עושק הינו עשיית צדק ומתן ביטוי לערכי מוסר. לפיכך, המושגים "עושק" ו"ניצול" קיבלו בפסיקה משמעות של התנהגות בלתי הוגנת ובלתי מוסרית. אחד הקשיים בהוכחת התקיימות עילת העושק, הוא הוכחת קיום של "תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל." בתי המשפט מתקשים, ובצדק, לקבוע מתי תנאי הסכם הגירושין שבני זוג התקשרו בו, הם גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל, שכן לכל מערכת יחסים מאפיינים מיוחדים המשליכים על תנאי הסכם הגירושין. מסיבה זו, רק במקרים בולטים וקיצוניים עשוי בית המשפט לקבוע, כי התקיים תנאי זה בעילת העושק, המצדיק ביטול הסכם גירושין.

ד. כפייה. סעיף 17 לחוק החוזים המאפשר ביטול הסכם גירושין בעילה של כפיה, וקובע כדקלמן: "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה". הפסיקה מגדירה כפייה כהתנהגות הכוללת פגיעה באדם, בנכסיו, בחירותו ובמעמדו החברתי או הכלכלי, כדי לאלצו להתקשר בהסכם. על הטוען לכפייה מוטל נטל להוכיח קשר סיבתי בין העובדות המבססות כפייה לבין התקשרות בהסכם הגירושין שאותו מבקש הוא לבטל.

ה. תרמית. עילת התרמית, המאפשרת ביטול הסכם גירושין, מעוגנת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין, בזו הלשון: "תרמית היא היצג כוזב של עובדות בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו, וסבל על ידי כך נזק ממון". יצוין, כי עילת התרמית מחייבת הוכחת גרימת נזק ממון לניזוק, ואין הכוונה לנזק בלתי מוחשי, כי אם הכוונה לנזק מוחשי, אשר ניתן לשומה בכסף. נטל ההוכחה הנדרש להוכחת עילת התרמית הוא גבוה יותר מזה הנדרש בתביעות אזרחיות "רגילות".

חובת מתן הודעת ביטול הסכם גירושין תוך זמן סביר

חשוב לציין, כי צד המבקש לבטל הסכם גירושין צריך למסור הודעת ביטול לצד השני תוך זמן סביר ממועד ידיעתו על עילת הביטול או תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהכפייה פסקה (סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי)) . צד שלא פועל כן עשוי להפסיד בתביעה לביטול הסכם גירושין.

למרות הקושי, במקרים מתאימים ניתן לבטל הסכם גירושין:

הפסיקה ידעה מקרים לא מעטים שבהם בוטל הסכם גירושין לאחר שהוכח בפני בית המשפט ניצול חולשה גופנית או נפשית של אחד הצדדים המתקשרים בהסכם הגירושין, כמו גם בשל פגמים אחרים בכריתת ההסכם. בפסק דין תקדימי שניתן על ידי סגנית נשיאת בית משפט לענייני משפחה בת"א, השופטת טובה סיון, בוטל הסכם גירושין, משהתברר שאישה שחתמה על הסכם גירושין, כי בעלה הסתיר ממנה שבעלה ניהל חיים כפולים במשך שנים רבות ואף נולדו לו ממערכת זוגית זו 3 ילדים נוספים, בזמן היותו נשוי, כאשר ילדו השלישי נולד בעת שבני הזוג ניהלו הליך של גישור. האישה טענה, כי לא הייתה מגיעה לויתורים הממוניים שעליהם הסכימה בהסכם הגירושין אילו ידעה לאשורו את עברו הנסתר של בעלה. בית משפט ביטל חלק מהסעיפים הממוניים בהסכם הגירושין וכן פסק לטובת האישה פיצוי בסך של 200,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
יצוין כי ניתן להגיע להסכם גירושין במסגרת גישור גירושין. מומלץ לצדדים לגישור להיות מיוצגים על ידי עורכי דין הבקיאים בתחום.

להמשיך לקרא

חלוקת רכוש בגירושין חלק ב: הכללים הבסיסיים שצריך לדעת

הלכת השיתוף

 

הלכת השיתוף: הכללים הבסיסיים שצריך לדעת על חלוקת רכוש בגירושין  חלק שני – הלכת השיתוף

בחלק הראשון של המאמר הנוגע לעניין חלוקת רכוש בגירושין, התייחסנו לכללי חלוקת הרכוש של בני זוג אשר נישאו לאחר תאריך 1.1.1974 ואשר עליהם חלות הוראות חוק יחסי ממון. השאלה אשר נשארה פתוחה הינה מהם כללי חלוקת רכוש בגירושין החלים על בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974?

הלכת השיתוף: חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974

מהם כללי חלוקת רכושם של בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974 ? התשובה היא, שחוק יחסי ממון לא חל על זוגות אשר נישאו לפני תאריך זה. כאשר בית המשפט דן בחלוקת רכוש של בני זוג השייכים לקבוצה זו, לא קיימת הוראת חוק החלה עליהם ובית המשפט עושה שימוש בהלכה שהינה פרי הפסיקה. הלכה זו מכונה בכינוי הידוע "הלכת השיתוף". הלכה זו חלה, ברמה העקרונית, גם על בני זוג שלא נישאו כלומר בני זוג שהינם "ידועים בציבור".

עיקרה של הלכת השיתוף בין בני זוג, היא בקיומה של חזקה הניתנת לסתירה, לפיה בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף מתכוונים כי רכוש הנצבר על ידם במהלך חייהם המשותפים יימצא בבעלותם המשותפת: "בהעדר הסכם, או כאשר לא ברור מה הייתה כוונת הצדדים בזמן הרכישה, מייחס להם בית המשפט כוונה שהנכס יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים" (ע"א ‎300/64 ברגר נ' מנהל מס עזבון, פד"י י"ט(‎2) 240; ע"א ‎253/65 בריקר נ' בריקר, פד"י כ(‎1) 589). הלכת השיתוף מבוססת, אם כן, על שני תנאים מצטברים, התנאי הראשון הוא "מאמץ משותף" ואילו התנאי השני הוא "אורח חיים תקין", עם הזמן נוצרה שחיקה בתנאים אלה:

ביחס לתנאי הראשון, הנוגע ל"מאמץ המשותף" נקבע, כי אין הכרח לצורך קיום התנאי, שתהיה דווקא תרומה כספית של כל אחד מבני הזוג למאגר הנכסים שלהם, אלא גם השקעה בבית ודאגה לקיום המשפחה, ייחשב השתתפות במאמץ הכולל לצורך החלת הלכת השיתוף.

ביחס לתנאי השני, הנוגע לאורח חיים תקין" השחיקה נוצרה בכך, שגם אם בני הזוג ניהלו אורח חיים שלא היה בדיוק תקין, תחול עליהם הלכת השיתוף.

הלכת השיתוף, אם כן, הינה הלכה המשקפת את הערכים החברתיים שהמשפט רוצה להגן עליהם, במיוחד הכרה בחיי הנישואין כחיים המשקפים שיתוף כולל בין בני הזוג הן שותפות כלכלית והן שיתוף גורל. מדובר בהלכה משפטית אשר מתבססת על ההנחה, שכל רכוש אשר הצטבר במהלך תקופת הנישואין שייך לכל אחד מבני הזוג באופן שווה, וזאת כל עוד לא הוכח שהייתה כוונה אחרת בין הצדדים. נטל ההוכחה לתחולת הלכת השיתוף מוטל על מי שרוצה להוכיח, כי לא קיים שיתוף בין בני הזוג ביחס לנכס כזה או אחר.

ההבדל המרכזי באיזון המשאבים בין בני זוג אשר נישאו לפני תאריך 1.1.1974 לבין אלו שנישאו לאחר מכן (ואשר לגביהם חל חוק יחסי ממון), טמון בכך שלפי הלכת השיתוף ניתן לאזן את הנכסים עוד בטרם פקעו הנישואין. ואילו לפי חוק יחסי ממון לא ניתן לעשות כן, למעט במקרים בהם מאפשר חוק יחסי ממון לעשות זאת.

על אלו נכסים חלה הלכת השיתוף?

הכלל היסודי הוא שהלכת השיתוף, ככלל, חלה על כל הנכסים, הזכויות והכספים, שהצטברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג.

דירת המגורים

הנכס המובהק עליו חלה הלכת השיתוף הינה דירת המגורים.  ככל שמדובר בדירת מגורים, קובעת ההלכה הפסוקה כי מבחינת נטל ההוכחה, יש טעם להקל על בן הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת המגורים, כאשר זו רשומה רק על שם אחד מבני הזוג (ראה רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי).

חשבונות בנק

חשבונות בנק המוחזקים על ידי בן זוג בנפרד מבן זוגו עשויים להיחשב, חרף ההפרדה, רכוש משותף שתחול עליו הלכת השיתוף, אם שימשו את בני הזוג, הלכה למעשה, כ"קופה רעיונית משותפת". (רע"א ‎964/92 אורון נ' אורון, (פד"י מז(‎3) 758, 765).

זכויות סוציאליות

הלכת השיתוף אינה חלה רק על נכסים ממשיים, אלא גם על כספים ונכסים שהצטברו במהלך החיים המשותפים, אלא גם על זכויות סוציאליות, הנובעות מעבודת בן זוג במהלך חיי הנישואין ושהצטברו בתקופה זו. הזכויות הסוציאליות כוללות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ימי מחלה שנותרו, ימי חופשה, פיצויי פיטורין לעיתים בונוסים וכל זכות אחרת אשר הינה תוצר של העבודה. בפסק הדין שניתן בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו(1) 602, קבע בית המשפט העליון כי  החלת הלכת השיתוף על זכויות סוציאליות שגמלו וגם כאלה שטרם גמלו, תשיג את  המדיניות הרצויה, להביא לחלוקה צודקת של המשאבים בין בני הזוג (ראה גם רע"א ‎964/92 אורון נ' אורון, (פד"י מז(‎3) 758).

נכס שרשום על שם בן זוג אחד

חשוב לזכור, שנכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג, מצב שכיח שנפגשים עימו לא אחת, אינם מעניקים לבן הזוג הרשום, יתרון כלשהו רק בשל רישום זה. אין ברישום זה, משום קביעה כי נכס זה שייך אך ורק לאותו בן זוג.

לעניין תחולת הלכת השיתוף יש לבחון את מועד רכישתו של הנכס, המקורות לרכישתו, אופי יחסי בני הזוג בעת הרכישה, סיבת רישומו על שם אחד מבני הזוג וכיוצא באלה עניינים. כך, למשל, עובדת רישומה של דירה על שם אחד מבני הזוג אינה ראייה חותכת להעדר שיתוף לגבי נכס זה ויש לבחון לגופן את הנסיבות הרלבנטיות הכוללות הקשורות ברישום זה והשלכתן על יישומה של חזקת השיתוף. בעניין רע"א ‎964/92 אורון נ' אורון, (פד"י מז(‎3) 758, שם נקבע בעמ' 765, כי: "רישום הדירה על שם בן זוג אחד אינו נטול ערך ראייתי כלשהו, אך אין בו, כשלעצמו, כדי לסתור את חזקת השיתוף בדירה, ובמיוחד כאשר המדובר, כמו במקרה דנן, בחיים משותפים במשך שנים רבות, תוך נשיאה מתמשכת במאמץ משפחתי משותף". הדברים הללו ישימים הן לגבי נכסים אישיים והן לגבי נכסים עסקיים. (ע"א ‎370/87 עזבון מדג'ר נ' עזבון מדג'ר, פד"י מד(‎1) 99, 101).

בכל מקרה, עובדה זו צריכה להיבדק נסיבתית ביחס לכל מקרה ומקרה.

נכס חיצוני –נכס שנרכש לפני הנישואין ע"י אחד מבני הזוג

אחת השאלות שנשאלות לא אחת, מתייחסת לרכוש שנרכש טרם הנישואין על ידי מי מבני הזוג, מה שקרוי "נכס חיצוני". והשאלה הנשאלת היא האם גם רכוש כזה עשוי להיות מחולק בין בני זוג מכח הלכת השיתוף. התשובה לשאלה זו הינה מורכבת. ברמה העקרונית, התשובה היא חיובית, כלומר, עצם העובדה שנכס נרכש לפני הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, אינה מהווה עובדה שמעניקה הגנה מוחלטת מפני מתן פסק דין המכיר בשיתוף גם ביחס לנכס זה (ע"א ‎52/80 שחר נ' פרידמן, פד"י לח(‎1) 443, 229; ע"א ‎880/95 דרהם נ' דרהם, פד"י נ(‎4) 865, 877).

עם זאת, לצורך החלת הלכת השיתוף גם ביחס לנכס מסוג זה, יש צורך להוכיח אלמנטים נוספים, כאשר הדבר משתנה מעניין לעניין בהתאם לנסיבותיו.

נכסים עסקיים

הפסיקה הכירה בהחלת הלכת השיתוף גם על נכסים עסקיים. ביחס לנכסים מסוג זה, פעמים רבות, נכסים מעין אלה רשומים על שם אחד מבני הזוג, אולם אין ברישום זה, כפי שצוין לעיל, כדי להוות גורם המונע את החלתה של הלכת השיתוף, כמו גם שאין בעובדה שאחד מבני הזוג אינו חלק מפיתוח העסק או אינו עובד במסגרתו.

נכסי ירושה

מה לגבי נכסים או כספים שהועברו למי מבני הזוג בירושה? כעיקרון, נכסים אלה הינם נכסים נפרדים, אשר לא חלה עליהם הלכת השיתוף. עם זאת, גם אם בעבר לא הוחלה  הלכת השיתוף על נכסים שנפלו בירושה לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין, הרי כיום עשויה הלכה להקיף גם נכסים כאלה (ע"א ‎1915/91 יעקובי נ' קנובלר, פד"י מט(‎3) 529, 578-9).

לסיכום, ניתן לומר, כי המגמה המסתמנת במשפט הינה של חיזוק הלכת השיתוף בין בני זוג על רקע עקרון השוויון שנילווה לו מימד חוקתי.

להמשיך לקרא

חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?

חלוקת רכוש בגירושין

מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת על חלוקת רכוש בגירושין ? (חלק א')

חלוקת הרכוש בגירושין בין בני זוג היא אחד הנושאים הקריטיים ביותר בהליך הפירוד ופעמים לא מועטות, הוא מהווה את הנושא אשר עומד כחיץ בין בני הזוג ובין שלב הגירושין. תוצאותיה של חלוקת רכוש בגירושין, מטבעה, תשפיע כלכלית, באופן מהותי, על בני הזוג הפרודים מאותה נקודה ואילך. לכן ניהול ומיצוי נכון של שלב זה הוא עניין חשוב ביותר.

הפרדה בין הדינים החלים על חלוקת רכוש בגירושין לפי למועד הנישואין

בפסקאות שלהלן, נבהיר את הכללים הבסיסיים שחלים על חלוקת רכוש בין בני זוג. לצורך כך יש לעשות את ההבחנה המתחייבת בחוק בין בני זוג אשר נישאו לפני תאריך 1.1.1974, אשר לגביהם חלות הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), לבין בני זוג אשר נישאו לאחר תאריך זה, אשר לגביהם חלים ההסדרים אשר נקבעו על פי הלכת השיתוף. הסיבה לחלוקה זו, היא שביחס לקבוצות הנזכרות חלים דינים שונים בעיקרם כנרמז. במאמר זה יידון מצבם המשפטי של בני זוג שנשאו לאחר תאריך 1.1.1974.

חלוקת רכוש בגירושין של בני זוג שנישאו לאחר תאריך 1.1.1974

חלוקת הרכוש של בני זוג אשר נישאו לאחר תאריך 1.1.1974 נעשית לפי הוראותיו של חוק יחסי ממון. החוק קובע מספר קביעות חשובות ביחס לחלוקת הרכוש בין בני הזוג:

ראשית – "חלוקת הרכוש" אינה מתבצעת בחלוקת הרכוש בפועל, אלא ה"חלוקה" מתבטאת בכך שלכל אחד מבני הזוג עומדת הזכות לקבל מחצית משווים של כלל נכסי הזוג. במילים אחרות, הזכות של בני הזוג היא לקבל מחצית משווי ולא מחצית מנכס.

שנית – לצורך חישוב הזכות, נלקחים בחשבון "כלל נכסי בני הזוג" למעט הנכסים שקובע החוק שאין לקחתם בחשבון לצורך ביצוע החישוב. נכסים אלה, כך מפרט החוק, הינם ארבעה במספר:

(1). נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שקיבלו אותם במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.

(2). גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי וכן גימלה או פיצוי המגיעה לאחד מבני הזוג על פי חיקוק בשל נזק  גוף או מוות.

(3). נכסים שבני הזוג הסכימו ביניהם בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

שלישית – ההליך של "חלוק הרכוש" מכונה בחוק "איזון משאבים".

רביעית – המועד בו ניתן לבצע את הליך איזון המשאבים, כעיקרון, הינו במועד פקיעת הנישואין או במועד פטירתו של אחד מבני הזוג. עם זאת, החוק מאפשר לבצע איזון משאבים, גם טרם תום הנישואין, וזאת על פי תיקון לחוק משנת 2008. על פי התיקון לחוק, ניתן לבצע איזון משאבים אם חלפה שנה מהמועדים הבאים: תחילת הליך התרת הנישואין, הגשת תביעה לחלוקת הרכוש או הדירה, קיים קרע בין בני הזוג  (בני הזוג גרים בנפרד) או אפילו אם הם גרים תחת אותה קורת גג, אך הם נעדרים חיי זוגיות למשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים מתוך שנה.

ראוי וחשוב לזכור, כי ניתן להתנות על מועד איזון המשאבים באמצעות הסכם ממון.

מהו איזון משאבים ?  

איזון משאבים פירושו חלוקת שווי הרכוש, שהצטבר במהלך חיי הנישואין של בני הזוג. על פי עיקרון זה, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט הנכסים שפרטנו לעיל.

חשוב לציין, שחלוקת רכוש בגירושין בהתאם לעיקרון איזון המשאבים, נעשית על ידי הערכת הנכסים של כל אחד מבני הזוג באופן נפרד. בן הזוג ששומת נכסיו הינה גבוהה משומת בן זוגו, משלם לבן זוגו מחצית מההפרש בין שתי השומות.

כפי שצוין למעלה, החוק מכיר בבעלותו הבלעדית של כל אחד מבני הזוג כלפי רכוש אשר היה ברשותו ערב הנישואין או רכוש שנתקבל בירושה או מתנה על ידי אחד מבני הזוג לאחר הנישואין. כלומר נקודת המוצא המשפטית היא שרכוש זה לא יאוזן. עם זאת, גם נכסים אלה, במקרים מסוימים עשויים להיכלל בתוך כלל נכסי בני הזוג לצורך איזון המשאבים. מקרים אלה אינם שכיחים אולם אפשריים בהחלט. בתי המשפט מכירים בעריכת איזון לעניין מתנות ורכוש אשר הושגו טרום הנישואין, במקרים בהם ניתן להוכיח כוונת שיתוף ספציפית על נכס כלשהו של מי מבני הזוג. לכן, ייתכנו מקרים בהם מתנות או ירושות יהיו בני איזון ויחולקו שווה בשווה על אף האמור בחוק יחסי ממון.

האם גם חובות בני הזוג ניתנים לחלוקה בגירושין ?

חשוב לדעת, כי גם חובות בני הזוג הינם בני איזון ויש לחלקם שווה בשווה ביניהם, זאת להוציא חובות שהם בעלי אופי אישי מובהק ואשר מעצם טיבם אין זה מן הצדק לשתף את בן הזוג השני בחיוב תשלומם.

להמשיך לקרא
שעות פתיחה
ראשון 0900:17:00
שני 0900-17:00
שלישי 0900-17:00
רביעי 0900-17:00
חמישי 0900-17:00
שישי
שבת
חדשות הפסיקה
  • 9 ביוני 2016 16:47 השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
  • 9 ביוני 2016 0:54 רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
  • 22 במאי 2016 10:04 קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • 15 במאי 2016 22:10 בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
  • 15 במאי 2016 22:02 בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
  • 15 במאי 2016 21:56 בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • 31 בינואר 2016 3:04 הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו
  • 28 בינואר 2016 21:30 ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל התחייבות של אם להעביר לבנה את זכויותיה במשק חקלאי, בעילה של עושק
  • 28 בינואר 2016 20:45 ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
  • 1 בינואר 2016 3:18 סעיף "אריכות חיים" בחשבון בנק משותף אינו תחליף לעריכת צוואה

MIKOTECH UNIQUE LAW SITES BUILDERS

© זכויות היוצרים שמורות

 
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס