הסכם גירושין וביטולו
מהו הסכם גירושין ?
הסכם גירושין הוא הסכם אשר נערך בין בני זוג הנמצאים בהליך גירושין. התכלית המרכזית של הסכם הגירושין, היא להסדיר משפטית את סיום קשר הנישואין ולתת פתרון למחלוקות הפתוחות בין בני הזוג. הסכם גירושין עשוי להסדיר בחובו סוגיות רבות, כגון: תשלום או ויתור על דמי כתובת האישה, הסכמות על סידור הגט, משמורת קטינים וזמני השהות שלהם עם כל אחד מההורים, תשלום מזונות אישה או ויתור על מזונות אלה וכן הסדרת מזונות הקטינים. בנוסף, מסדיר הסכם הגירושין את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג, כאשר רכיב זה של ההסכם מכונה הסכם ממון בהתאם לחוק יחסי ממון (ומשכך נדרש אישורו של רכיב זה אישור של ביהמ"ש, כפי שיפורט בהמשך). אלו הם עיקר הנושאים בהם עוסק הסכם הגירושין, אולם בהחלט עשויים להכלל בהסכם זה נושאים נוספים, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל זוג וזוג. חשוב להדגיש, כי בדרך כלל כולל הסכם הגירושין גם סעיף ויתור, שבו מאשרים ומצהירים הצדדים, כי בכפוף לקיום ההסכם אין להם ולא תהיינה להם האחת כלפי השני תביעות, דרישות וטענות מכל הכרוך, הנובע, או הקשור בנישואי בני הזוג וברכושם.
אישור הסכם גירושין על ידי בית המשפט
לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות לגבי תנאיו, מגישים בני הזוג את ההסכם לבית המשפט באמצעות עורכי דינם, לצורך מתן תוקף של פסק דין להסכם. במאמר מוסגר יצוין, כי הסכם הגירושין יכול אף להיות מוגש לבית הדין הרבני לצורך אישורו ולמתן פסק דין. ההבדל הקיים בין אישור ההסכם בכל אחת מהערכאות הנ"ל הוא בכך, שכאשר בני הזוג מאשרים את ההסכם בבית המשפט, רשאי בית המשפט לתת תוקף לכל הנושאים בהם דן הסכם הגירושין, למעט סוגית הגירושין שהינה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. כך יוצא, שכאשר הסכם גירושין מובא לאישורו של בית המשפט, פסק הדין יחריג את סוגית הגירושין בעוד שכאשר הסכם כזה מובא לאישורו של בית הדין הרבני, מאושר ההסכם ומקבל תוקף של פסק דין כמקשה אחת ביחס לכל נושאיו של ההסכם, לרבות סוגית הגירושין.פסק דין המעניק תוקף להסכם גירושין ממזג בתוכו הן תכונות של הסכם והן תכונות של פסק דין. הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין מגלם אינטרס חברתי של סופיות. כמו כן, כאשר הסכם הגירושין כולל הסדרים ממוניים, ממילא יש לאשרו על ידי בית המשפט כתנאי לתקפותו בהתאם לסעיף 2(א)-(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. תכליתו של אישור זו הינה לוודא, כי הצדדים להסכם הגיעו אליו בגמירות דעת וכי הוא נערך מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת – הכל לאחר שהצדדים הבינו את משמעות ונפקויות הוראות הסכם הגירושין. במילים אחרות, מטרת האישור היא לוודא, שהסכם הממון נערך על ידי בני הזוג מתוך מודעות והבנה לתוכנו וכן מתוך רצון חופשי.
ביטול הסכם גירושין
לאור האמור, בתי המשפט אינם מקבלים בנקל תביעות לביטול הסכמי גירושים, אלא בהתקיימות תנאים כבדי משקל המצדיקים זאת. נטל ההוכחה בדבר הוכחת קיומם של התנאים הנדרשים לביטול הסכם גירושין מוטל על כתפי התובע – המבקש את בטלות ההסכם – ונטל זה הינו כבד מאוד. שיקול נוסף כנגד קבלת תביעה לביטול הסכם גירושין, הוא חוסר היכולת להחזיר את המצב לקדמותו, זאת במיוחד, כאשר בני הזוג כבר התגרשו וסידרו ביניהם את הגט. שלב זה הינו בלתי הפיך ולא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.
מהן העילות לביטול הסכם גירושין ?
ישנן מספר עילות שבהתקיימותן עשוי בית המשפט להיעתר לתביעה לביטול הסכם גירושין. להלן, העילות המרכזיות:
א. טעות. בהתאם לסעיף 14(א) לחוק החוזים: מי שנקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה." בהקשר זה יש לציין, כי לצורך התקיימות עילת הטעות, צריכה להיות ידיעה אובייקטיבית של הצד השני. בית המשפט הוא אשר קובע, אם בנסיבות העניין מתקיימת ידיעה אובייקטיבית.
ב. הטעיה. בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה…" באופן כללי, פירוש המושג "הטעיה" הוא אמירה טרום חוזית כוזבת.
ג. עושק. סעיף 18 לחוק החוזים קובע כך: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה." הפסיקה דורשת התקיימות שלושה תנאים מצטברים, לצורך קבלת עילה זו : (1) מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון; (2) ניצול מצבו האמור של העשוק; (3) כריתת הסכם בלתי סביר, החורג מהמקובל. הרציונל שביסוד עילת הביטול מחמת עושק הינו עשיית צדק ומתן ביטוי לערכי מוסר. לפיכך, המושגים "עושק" ו"ניצול" קיבלו בפסיקה משמעות של התנהגות בלתי הוגנת ובלתי מוסרית. אחד הקשיים בהוכחת התקיימות עילת העושק, הוא הוכחת קיום של "תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל." בתי המשפט מתקשים, ובצדק, לקבוע מתי תנאי הסכם הגירושין שבני זוג התקשרו בו, הם גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל, שכן לכל מערכת יחסים מאפיינים מיוחדים המשליכים על תנאי הסכם הגירושין. מסיבה זו, רק במקרים בולטים וקיצוניים עשוי בית המשפט לקבוע, כי התקיים תנאי זה בעילת העושק, המצדיק ביטול הסכם גירושין.
ד. כפייה. סעיף 17 לחוק החוזים המאפשר ביטול הסכם גירושין בעילה של כפיה, וקובע כדקלמן: "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה". הפסיקה מגדירה כפייה כהתנהגות הכוללת פגיעה באדם, בנכסיו, בחירותו ובמעמדו החברתי או הכלכלי, כדי לאלצו להתקשר בהסכם. על הטוען לכפייה מוטל נטל להוכיח קשר סיבתי בין העובדות המבססות כפייה לבין התקשרות בהסכם הגירושין שאותו מבקש הוא לבטל.
ה. תרמית. עילת התרמית, המאפשרת ביטול הסכם גירושין, מעוגנת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין, בזו הלשון: "תרמית היא היצג כוזב של עובדות בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו, וסבל על ידי כך נזק ממון". יצוין, כי עילת התרמית מחייבת הוכחת גרימת נזק ממון לניזוק, ואין הכוונה לנזק בלתי מוחשי, כי אם הכוונה לנזק מוחשי, אשר ניתן לשומה בכסף. נטל ההוכחה הנדרש להוכחת עילת התרמית הוא גבוה יותר מזה הנדרש בתביעות אזרחיות "רגילות".
חובת מתן הודעת ביטול הסכם גירושין תוך זמן סביר
חשוב לציין, כי צד המבקש לבטל הסכם גירושין צריך למסור הודעת ביטול לצד השני תוך זמן סביר ממועד ידיעתו על עילת הביטול או תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהכפייה פסקה (סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי)) . צד שלא פועל כן עשוי להפסיד בתביעה לביטול הסכם גירושין.
למרות הקושי, במקרים מתאימים ניתן לבטל הסכם גירושין:
הפסיקה ידעה מקרים לא מעטים שבהם בוטל הסכם גירושין לאחר שהוכח בפני בית המשפט ניצול חולשה גופנית או נפשית של אחד הצדדים המתקשרים בהסכם הגירושין, כמו גם בשל פגמים אחרים בכריתת ההסכם. בפסק דין תקדימי שניתן על ידי סגנית נשיאת בית משפט לענייני משפחה בת"א, השופטת טובה סיון, בוטל הסכם גירושין, משהתברר שאישה שחתמה על הסכם גירושין, כי בעלה הסתיר ממנה שבעלה ניהל חיים כפולים במשך שנים רבות ואף נולדו לו ממערכת זוגית זו 3 ילדים נוספים, בזמן היותו נשוי, כאשר ילדו השלישי נולד בעת שבני הזוג ניהלו הליך של גישור. האישה טענה, כי לא הייתה מגיעה לויתורים הממוניים שעליהם הסכימה בהסכם הגירושין אילו ידעה לאשורו את עברו הנסתר של בעלה. בית משפט ביטל חלק מהסעיפים הממוניים בהסכם הגירושין וכן פסק לטובת האישה פיצוי בסך של 200,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
יצוין כי ניתן להגיע להסכם גירושין במסגרת גישור גירושין. מומלץ לצדדים לגישור להיות מיוצגים על ידי עורכי דין הבקיאים בתחום.
