• Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Instagram

התקשרו: 09-83357678

אתר דיני משפחה
  • דף הבית
  • משפחה וגירושין
    • הסדרי ראייה בין הורה לקטין. כיצד בתי המשפט מכריעים ?
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
      • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
      • האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?
      • הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?
      • הכתובה – מהי כתובה ? ומתי זכאית האישה לדמי הכתובה ?
      • הסכם גירושין וביטולו
      • חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?
      • מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?
      • מהו צו הגנה ? וכיצד ניתן לקבלו ?
      • מהי תביעה לשלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה ?
      • מהם מזונות אישה? ומתי הם ניתנים ?
      • צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן זוג (תושב זר) להבטחת מזונות קטינים
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • מאמרים נוספים
    • הון אנושי ונכסי קריירה – כיצד מחלקים אותם בגירושין ?
    • עריכת צוואה
    • התנגדות לצוואה
    • עריכת הסכם ממון
    • עריכת הסכם לחיים משותפים
  • מה חדש בפסיקה ?
    • השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
    • רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
    • בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
    • בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
    • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • פורום דיני משפחה וירושה
  • נוטריון
  • צרו קשר
  • דף הבית
  • משפחה וגירושין
    • הסדרי ראייה בין הורה לקטין. כיצד בתי המשפט מכריעים ?
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
      • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
      • האישה מימנה את תרומת הזרע, תרומת הביצית ואת האם פונדקאית: האם תוכר כהורה התינוק?
      • הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?
      • הכתובה – מהי כתובה ? ומתי זכאית האישה לדמי הכתובה ?
      • הסכם גירושין וביטולו
      • חלוקת רכוש בגירושין חלק א: מהם הכללים הבסיסיים שצריך לדעת ?
      • מהו הסכם לחיים משותפים והאם ניתן לאשרו בבית המשפט ?
      • מהו צו הגנה ? וכיצד ניתן לקבלו ?
      • מהי תביעה לשלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה ?
      • מהם מזונות אישה? ומתי הם ניתנים ?
      • צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן זוג (תושב זר) להבטחת מזונות קטינים
      • קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • מאמרים נוספים
    • הון אנושי ונכסי קריירה – כיצד מחלקים אותם בגירושין ?
    • עריכת צוואה
    • התנגדות לצוואה
    • עריכת הסכם ממון
    • עריכת הסכם לחיים משותפים
  • מה חדש בפסיקה ?
    • השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
    • רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
    • בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
    • בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
    • בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • פורום דיני משפחה וירושה
  • נוטריון
  • צרו קשר
חדשות בירושה ומשפחה
  • 9 ביוני 2016 16:47 השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
  • 9 ביוני 2016 0:54 רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
  • 22 במאי 2016 10:04 קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • 15 במאי 2016 22:10 בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
  • 15 במאי 2016 22:02 בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
  • 15 במאי 2016 21:56 בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • 31 בינואר 2016 3:04 הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו
  • 28 בינואר 2016 21:30 ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל התחייבות של אם להעביר לבנה את זכויותיה במשק חקלאי, בעילה של עושק
  • 28 בינואר 2016 20:45 ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
  • 1 בינואר 2016 3:18 סעיף "אריכות חיים" בחשבון בנק משותף אינו תחליף לעריכת צוואה
ראשי » ידועים בציבור

כל הפוסטים בידועים בציבור

הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?

זכויות ידועים בציבור על דירה

הבעל נרשם כלווה משני במשכנתא. האם הוא זכאי לזכויות בדירה ?

האישה התגרשה מבעלה הראשון ורכשה דירה באמצעות כספים שקיבלה ממכירת דירתה הקודמת ובאמצעות הלוואת משכנתא. בן זוגה הנוכחי נרשם כלווה משני בהסכם המשכנתא שנערך לצורך רכישת הדירה. בן הזוג, אשר נרשם כלווה משני (כשהוא עודנו נשוי לאשה אחרת), התגרש לאחר מכן מאשתו ועבר לגור עם האישה – רוכשת הדירה. בשלב מאוחר יותר הם  נישאו זה לזו, אך כעבור מספר שנים נתגלעה בינהם מחלוקת והאישה הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני. הבעל טען, כי הדירה שבה התגוררו בני הזוג נרשמה על שמה של אשתו באופן פורמאלי בלבד, וכי הוא זכאי למחצית הזכויות בדירה. המחלוקת התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.

על אף שפסק הדין הנדון אינו מהווה פסיקה תקדימית, הוא מרענן את ההלכות החלות על זכויותיו של בן זוג ביחס לדירה שבן הזוג האחר הביא עמו לקשר הנישואין, וביחס לסעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, אשר קובע: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט…נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין…".

בית המשפט פסק, כי מאחר ומדובר בנכס שהאישה הביאה עמה לנישואין, הרי שאין זה נכס בר- איזון לפני חוק יחסי ממון, וככל שהבעל טוען לקיומו של שיתוף בדירה, היה עליו להביא ראיות המצביעות על גמירת דעתם של שני הצדדים להענקת זכויות בדירה לבן הזוג, חרף העובדה, שהאישה הביאה עימה את הדירה לקשר הנישואין. בקשר לכך נתן בית המשפט מספר דוגמאות לראיות העשויות להיות רלוונטיות לצורך הוכחת גמירות דעת להענקת זכויות בדירה לבן הזוג הלא רשום:

  1. מעמדה הרישומי של הדירה;
  2. השתתפות בן הזוג בשיפוץ או בהרחבת הדירה;
  3. התנהגות הצדדים ומצגים שהציגו בני הזוג בינם לבין עצמם.

בנסיבות העניין, לא עלה בידי הבעל להוכיח כל ראייה זולת קיום יחסי אישות ותקופת נישואין ממושכת. כן הביא בית המשפט בחשבון שיקוליו ראיות שפעלו לחובת הבעל: השתתפות הבעל בהוצאות החזקת הדירה לא חרגו מהוצאות שהיה הבעל מוציא כדייר בכל נכס אחר, הבעל עשה שימוש אישי בכספי מכירת הדירה שלו מנישואיו הראשונים וכמו כן, הוא לא דאג להבטיח את עצמו באמצעות רישום משכנתא או בעריכת כל מסמך בכתב. עתירתו של הבעל כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני אשר דחה את טענותיו, נדחתה על ידי בג"צ.

הערה:

חשוב לציין, כי לא בכל מקרה שבו תובע בן זוג זכויות בדירה הרשומה בלעדית על שמו של בן הזוג האחר, נדונה תביעתו לכישלון. התביעה תוכרע תמיד לפי נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה. על בן הזוג הטוען לזכויות בדירה להוכיח "דבר מה נוסף" למעט יחסים ממושכים שקיים עם בת זוגו.

על ראיות אלו ללמד על כוונת הצדדים להעניק זכויות בדירה לבן הזוג הלא רשום.

בג"צ 287/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח' (פורסם בפדאו"ר, 27.3.2016).

להמשיך לקרא

חלוקת רכוש בגירושין חלק ב: הכללים הבסיסיים שצריך לדעת

הלכת השיתוף

 

הלכת השיתוף: הכללים הבסיסיים שצריך לדעת על חלוקת רכוש בגירושין  חלק שני – הלכת השיתוף

בחלק הראשון של המאמר הנוגע לעניין חלוקת רכוש בגירושין, התייחסנו לכללי חלוקת הרכוש של בני זוג אשר נישאו לאחר תאריך 1.1.1974 ואשר עליהם חלות הוראות חוק יחסי ממון. השאלה אשר נשארה פתוחה הינה מהם כללי חלוקת רכוש בגירושין החלים על בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974?

הלכת השיתוף: חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974

מהם כללי חלוקת רכושם של בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974 ? התשובה היא, שחוק יחסי ממון לא חל על זוגות אשר נישאו לפני תאריך זה. כאשר בית המשפט דן בחלוקת רכוש של בני זוג השייכים לקבוצה זו, לא קיימת הוראת חוק החלה עליהם ובית המשפט עושה שימוש בהלכה שהינה פרי הפסיקה. הלכה זו מכונה בכינוי הידוע "הלכת השיתוף". הלכה זו חלה, ברמה העקרונית, גם על בני זוג שלא נישאו כלומר בני זוג שהינם "ידועים בציבור".

עיקרה של הלכת השיתוף בין בני זוג, היא בקיומה של חזקה הניתנת לסתירה, לפיה בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף מתכוונים כי רכוש הנצבר על ידם במהלך חייהם המשותפים יימצא בבעלותם המשותפת: "בהעדר הסכם, או כאשר לא ברור מה הייתה כוונת הצדדים בזמן הרכישה, מייחס להם בית המשפט כוונה שהנכס יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים" (ע"א ‎300/64 ברגר נ' מנהל מס עזבון, פד"י י"ט(‎2) 240; ע"א ‎253/65 בריקר נ' בריקר, פד"י כ(‎1) 589). הלכת השיתוף מבוססת, אם כן, על שני תנאים מצטברים, התנאי הראשון הוא "מאמץ משותף" ואילו התנאי השני הוא "אורח חיים תקין", עם הזמן נוצרה שחיקה בתנאים אלה:

ביחס לתנאי הראשון, הנוגע ל"מאמץ המשותף" נקבע, כי אין הכרח לצורך קיום התנאי, שתהיה דווקא תרומה כספית של כל אחד מבני הזוג למאגר הנכסים שלהם, אלא גם השקעה בבית ודאגה לקיום המשפחה, ייחשב השתתפות במאמץ הכולל לצורך החלת הלכת השיתוף.

ביחס לתנאי השני, הנוגע לאורח חיים תקין" השחיקה נוצרה בכך, שגם אם בני הזוג ניהלו אורח חיים שלא היה בדיוק תקין, תחול עליהם הלכת השיתוף.

הלכת השיתוף, אם כן, הינה הלכה המשקפת את הערכים החברתיים שהמשפט רוצה להגן עליהם, במיוחד הכרה בחיי הנישואין כחיים המשקפים שיתוף כולל בין בני הזוג הן שותפות כלכלית והן שיתוף גורל. מדובר בהלכה משפטית אשר מתבססת על ההנחה, שכל רכוש אשר הצטבר במהלך תקופת הנישואין שייך לכל אחד מבני הזוג באופן שווה, וזאת כל עוד לא הוכח שהייתה כוונה אחרת בין הצדדים. נטל ההוכחה לתחולת הלכת השיתוף מוטל על מי שרוצה להוכיח, כי לא קיים שיתוף בין בני הזוג ביחס לנכס כזה או אחר.

ההבדל המרכזי באיזון המשאבים בין בני זוג אשר נישאו לפני תאריך 1.1.1974 לבין אלו שנישאו לאחר מכן (ואשר לגביהם חל חוק יחסי ממון), טמון בכך שלפי הלכת השיתוף ניתן לאזן את הנכסים עוד בטרם פקעו הנישואין. ואילו לפי חוק יחסי ממון לא ניתן לעשות כן, למעט במקרים בהם מאפשר חוק יחסי ממון לעשות זאת.

על אלו נכסים חלה הלכת השיתוף?

הכלל היסודי הוא שהלכת השיתוף, ככלל, חלה על כל הנכסים, הזכויות והכספים, שהצטברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג.

דירת המגורים

הנכס המובהק עליו חלה הלכת השיתוף הינה דירת המגורים.  ככל שמדובר בדירת מגורים, קובעת ההלכה הפסוקה כי מבחינת נטל ההוכחה, יש טעם להקל על בן הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת המגורים, כאשר זו רשומה רק על שם אחד מבני הזוג (ראה רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי).

חשבונות בנק

חשבונות בנק המוחזקים על ידי בן זוג בנפרד מבן זוגו עשויים להיחשב, חרף ההפרדה, רכוש משותף שתחול עליו הלכת השיתוף, אם שימשו את בני הזוג, הלכה למעשה, כ"קופה רעיונית משותפת". (רע"א ‎964/92 אורון נ' אורון, (פד"י מז(‎3) 758, 765).

זכויות סוציאליות

הלכת השיתוף אינה חלה רק על נכסים ממשיים, אלא גם על כספים ונכסים שהצטברו במהלך החיים המשותפים, אלא גם על זכויות סוציאליות, הנובעות מעבודת בן זוג במהלך חיי הנישואין ושהצטברו בתקופה זו. הזכויות הסוציאליות כוללות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ימי מחלה שנותרו, ימי חופשה, פיצויי פיטורין לעיתים בונוסים וכל זכות אחרת אשר הינה תוצר של העבודה. בפסק הדין שניתן בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו(1) 602, קבע בית המשפט העליון כי  החלת הלכת השיתוף על זכויות סוציאליות שגמלו וגם כאלה שטרם גמלו, תשיג את  המדיניות הרצויה, להביא לחלוקה צודקת של המשאבים בין בני הזוג (ראה גם רע"א ‎964/92 אורון נ' אורון, (פד"י מז(‎3) 758).

נכס שרשום על שם בן זוג אחד

חשוב לזכור, שנכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג, מצב שכיח שנפגשים עימו לא אחת, אינם מעניקים לבן הזוג הרשום, יתרון כלשהו רק בשל רישום זה. אין ברישום זה, משום קביעה כי נכס זה שייך אך ורק לאותו בן זוג.

לעניין תחולת הלכת השיתוף יש לבחון את מועד רכישתו של הנכס, המקורות לרכישתו, אופי יחסי בני הזוג בעת הרכישה, סיבת רישומו על שם אחד מבני הזוג וכיוצא באלה עניינים. כך, למשל, עובדת רישומה של דירה על שם אחד מבני הזוג אינה ראייה חותכת להעדר שיתוף לגבי נכס זה ויש לבחון לגופן את הנסיבות הרלבנטיות הכוללות הקשורות ברישום זה והשלכתן על יישומה של חזקת השיתוף. בעניין רע"א ‎964/92 אורון נ' אורון, (פד"י מז(‎3) 758, שם נקבע בעמ' 765, כי: "רישום הדירה על שם בן זוג אחד אינו נטול ערך ראייתי כלשהו, אך אין בו, כשלעצמו, כדי לסתור את חזקת השיתוף בדירה, ובמיוחד כאשר המדובר, כמו במקרה דנן, בחיים משותפים במשך שנים רבות, תוך נשיאה מתמשכת במאמץ משפחתי משותף". הדברים הללו ישימים הן לגבי נכסים אישיים והן לגבי נכסים עסקיים. (ע"א ‎370/87 עזבון מדג'ר נ' עזבון מדג'ר, פד"י מד(‎1) 99, 101).

בכל מקרה, עובדה זו צריכה להיבדק נסיבתית ביחס לכל מקרה ומקרה.

נכס חיצוני –נכס שנרכש לפני הנישואין ע"י אחד מבני הזוג

אחת השאלות שנשאלות לא אחת, מתייחסת לרכוש שנרכש טרם הנישואין על ידי מי מבני הזוג, מה שקרוי "נכס חיצוני". והשאלה הנשאלת היא האם גם רכוש כזה עשוי להיות מחולק בין בני זוג מכח הלכת השיתוף. התשובה לשאלה זו הינה מורכבת. ברמה העקרונית, התשובה היא חיובית, כלומר, עצם העובדה שנכס נרכש לפני הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, אינה מהווה עובדה שמעניקה הגנה מוחלטת מפני מתן פסק דין המכיר בשיתוף גם ביחס לנכס זה (ע"א ‎52/80 שחר נ' פרידמן, פד"י לח(‎1) 443, 229; ע"א ‎880/95 דרהם נ' דרהם, פד"י נ(‎4) 865, 877).

עם זאת, לצורך החלת הלכת השיתוף גם ביחס לנכס מסוג זה, יש צורך להוכיח אלמנטים נוספים, כאשר הדבר משתנה מעניין לעניין בהתאם לנסיבותיו.

נכסים עסקיים

הפסיקה הכירה בהחלת הלכת השיתוף גם על נכסים עסקיים. ביחס לנכסים מסוג זה, פעמים רבות, נכסים מעין אלה רשומים על שם אחד מבני הזוג, אולם אין ברישום זה, כפי שצוין לעיל, כדי להוות גורם המונע את החלתה של הלכת השיתוף, כמו גם שאין בעובדה שאחד מבני הזוג אינו חלק מפיתוח העסק או אינו עובד במסגרתו.

נכסי ירושה

מה לגבי נכסים או כספים שהועברו למי מבני הזוג בירושה? כעיקרון, נכסים אלה הינם נכסים נפרדים, אשר לא חלה עליהם הלכת השיתוף. עם זאת, גם אם בעבר לא הוחלה  הלכת השיתוף על נכסים שנפלו בירושה לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין, הרי כיום עשויה הלכה להקיף גם נכסים כאלה (ע"א ‎1915/91 יעקובי נ' קנובלר, פד"י מט(‎3) 529, 578-9).

לסיכום, ניתן לומר, כי המגמה המסתמנת במשפט הינה של חיזוק הלכת השיתוף בין בני זוג על רקע עקרון השוויון שנילווה לו מימד חוקתי.

להמשיך לקרא

ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה

זכויות ידועים בציבור על דירת מגורים

חדשות מן הפסיקה: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה

התובע הגיש תביעה להצהיר, כי הוא הבעלים של מחצית הזכויות בדירה הרשומה על שמה של הנתבעת, עמה התגורר במשך כארבע שנים. שני הצדדים היו גרושים והתנהלה ביניהם מערכת יחסים ללא נישואין. בית המשפט קבע, כי על מנת להוכיח את תביעתו הרכושית של התובע על זכויותיה של הנתבעת בדירתה, מכח חזקת השיתוף, עליו להוכיח תחילה כי מערכת היחסים בינהם הייתה של "ידועים בציבור". בנוסף, עליו להוכיח, כוונת שיתוף בין בני הזוג, וכי כוונת שיתוף זו מתפרשת על דירת המגורים הרשומה על שמה של הנתבעת ואשר נרכשה בכספה. בית המשפט מצא, כי מערכת היחסים בין בני הזוג הייתה "קשר רומנטי בין גבר לאישה" הגרים יחדיו תחת קורת גג אחת, ואשר אין היתה חסרה את הרכיב שממנו ניתן להסיק על קיום כוונת שיתוף ביחס לדירה. כמו כן, הנתבעת מימנה מכספה כמעט באופן בלעדי את חייהם המשותפים של בני הזוג. נקבע: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית של הנתבעת בתובע, אינה מקימה את היסודות הדרושים להוכחת כוונת שיתוף ביחס לדירת הנתבעת. התביעה נדחתה.

תמ"ש (י-ם) 29239-02-12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 12.5.2015).

להמשיך לקרא
שעות פתיחה
ראשון 0900:17:00
שני 0900-17:00
שלישי 0900-17:00
רביעי 0900-17:00
חמישי 0900-17:00
שישי
שבת
חדשות הפסיקה
  • 9 ביוני 2016 16:47 השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: על האם שעברה להתגורר בצפון עם בנה הקטין לשוב למרכז הארץ, ולהתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממגורי האב
  • 9 ביוני 2016 0:54 רשמת ההוצל"פ: עיקול כספים בגין מזונות עתידיים צריך להיות סביר ומידתי. צו העיקול שהוטל על כספי הבעל בוטל חלקית
  • 22 במאי 2016 10:04 קתולי שהתגייר בגיור רפורמי: יחויב במזונות לפי הדין האישי – כיהודי או לפי הדין האזרחי ?
  • 15 במאי 2016 22:10 בית המשפט המחוזי בלוד: בצוואות הדדיות ללא הסדר של "יורש במקום יורש" או "יורש אחר יורש" אין תחולה לסעיף 49 לחוק הירושה
  • 15 במאי 2016 22:02 בית המשפט לענייני משפחה: העברת נכס שנעשתה בניגוד להוראות צוואה הדדית – בטלה
  • 15 במאי 2016 21:56 בג"צ קבע: הסב ישלם את מזונות נכדיו
  • 31 בינואר 2016 3:04 הורי נפטר שהותיר אחריו אלמנה, הורשו להפרות אישה זרה בזרעו
  • 28 בינואר 2016 21:30 ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל התחייבות של אם להעביר לבנה את זכויותיה במשק חקלאי, בעילה של עושק
  • 28 בינואר 2016 20:45 ביהמ"ש: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
  • 1 בינואר 2016 3:18 סעיף "אריכות חיים" בחשבון בנק משותף אינו תחליף לעריכת צוואה

MIKOTECH UNIQUE LAW SITES BUILDERS

© זכויות היוצרים שמורות

 
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס