מהי תביעת שלום בית, מדוע וכיצד מגישים אותה?

תביעה לשלום בית הינה תביעה המוגשת על ידי בן זוג המעוניין לאכוף את החובות המוטלות על בן הזוג השני מכוח היותם בני זוג נשואים, כאשר בן הזוג השני אינו מעוניין בכך.

תביעה לשלום בית מוגשת לבתי הדין הרבניים בלבד. תביעות אלה נכללות במסגרת "ענייני נישואין" אשר הינם בסמכותו היחודית של בית הדין הרבני. המשמעות המעשית של הסמכות היחודית היא, שבית המשפט לענייני משפחה נעדר כל סמכות לדון בתביעות מסוג זה.

תביעה לשלום בית מוגשת, לכאורה, כדי להשכין שלום בין בני הזוג ולמנוע קריסה מוחלטת של קשר הנישואין. כפועל יוצא מקיומה של אפשרות להגיש תביעה מסוג זה, בני זוג רבים מגישים אותה כדי לשמר את חיי הנישואין שלהם, שהתערערו ולהחזירם אל מסלול תקין. יחד עם זאת, בני זוג אחרים משתמשים באפשרות זו של הגשת תביעות לשלום בית, גם אם אינם באמת מעונינים בשלום בית עם בני זוגם. הסיבה העומדת מאחורי פעולה זו הינה טקטיקת בעיקרה, בני זוג אלה מניחים שבאמצעות התביעה יוכלו להפעיל לחצים על בני זוגם שייכנעו, בסופו של דבר, לתכתיבים השונים שלהם זאת, למשל, באמצעות השגת סעדים זמניים נגדם, כפי שנפרט מיד.

לעיתים מוגשת התביעה לשלום בית כחלופה ראשונה לפני התביעה לגירושין. תביעה מסוג זה מכונה כ"תביעה לשלום בית ולחלופין לגירושין" וכך היא מוגשת. המטרה בהגשת תביעה בצורה זו הינה לתת סיכוי לשלום בית, אולם במקביל לדאוג לכך, שהסמכות לדון בכל הענינים הכרוכים בגירושין כגון ענייני רכוש או מזונות אשה, ישארו בגדר סמכותו של בית הדין הרבני.

צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווי עיקול במסגרת תביעה לשלום בית

מהם אותם  סעדים זמניים?

במסגרת תביעה לשלום בית, יכול מגיש התביעה לעתור לקבלת סעד זמני של עיכוב יציאה מהארץ, וזאת כאשר בית הדין הרבני סובר שהוצאת הצו נדרשת לשם הבטחת נוכחותו של בן הזוג בארץ לצורך בירור התביעה. חשוב לזכור, שלצורך הוצאת הצו יש להוכיח, כי קיים חשש כן ורציני ליציאת בן הזוג מהארץ וכן יש להוכיח, שאין דרך פחות קיצונית כדי להבטיח את קיומו של ההליך השיפוטי, מבלי לפגוע בחופש התנועה של בן הזוג הנתבע.

סוג אחר של סעד זמני, היא הוצאת צו עיקול זמני ביחס לרכושו של בן הזוג הנתבע. המטרה בהוצאת צו עיקול זמני במסגרת תביעה לשלום בית, הינה להקפיא את המצב הרכושי של בני הזוג, במקרים המתאימים בהם יש סיכוי לשלום בית בין בני הזוג או שצו העיקול עשוי לקדם שלום בית. היוצא אם כן, כי כאשר בית הדין הרבני מתרשם, כי אין סיכוי לשלום בית בין בני הזוג, הרי שממילא אין מקום להוצאת צו עיקול זמני על רכושו של בן הזוג הנתבע.

בכל מקרה חשוב מאד להדגיש, שצווים אלה אינם ניתנים כדבר שבשגרה במסגרת תביעה לשלום בית, בהבדל מתביעה רכושית המוגשת על ידי מי מבני הזוג, שאז צווים אלה נדרשים ומתקבלים באופן די שיגרתי. סעדים אלה, הנחשבים לסעדים דראסטיים, לא ינתנו בתביעה לשלום בית, אלא אם כן הם משרתים, באמת ובתמים, את התביעה להשכנת שלום בית בין בני הזוג.

מה דינה של הפרת החלטה בית הדין על שלום בית ?

החלטה של בית הדין הרבני המחייבת את בני הזוג להגיע לשלום בית אינה בת אכיפה. יחד עם זאת, להחלטה בתביעה מעין זו, עשויות להיות השלכות עקיפות ובמה דברים אמורים. כאשר אחד מבני הזוג מפר את ההחלטה, יכול בן הזוג המקיים להגיש בקשה להכריז על בן הזוג המפר כ"מורד". במצבים בהם האישה מוכרזת "מורדת" כי אז היא עלולה לאבד את מזונותיה ואף את כתובתה וכן יכול הבעל, במקרים מתאימים, לקבל פסק דין המחייב את בני הזוג להתגרש. לעומת זאת, ישנם מצבים בהם הבעל עלול להיות מוכרז כ"מורד". במצבים כאלה  רשאית האישה לעתור לבית הדין הרבני על מנת שיצווה ליתן לה גט פיטורין ובנוסף לחייב את הבעל לשלם לה את כתובתה. במצבים מסוימים בהם הבעל מסרב ליתן לאשה גט, תהיה זכאית זו אף לעתור לבית הדין הרבני בתביעה לחייב את הבעל לשלם לה את כתובתה אף בטרם הסתיים הליך הגירושין.