חדשות מן הפסיקה: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית חד צדדית של אישה בגבר, אינה מספקת כדי להוכיח שיתוף בדירת האישה
התובע הגיש תביעה להצהיר, כי הוא הבעלים של מחצית הזכויות בדירה הרשומה על שמה של הנתבעת, עמה התגורר במשך כארבע שנים. שני הצדדים היו גרושים והתנהלה ביניהם מערכת יחסים ללא נישואין. בית המשפט קבע, כי על מנת להוכיח את תביעתו הרכושית של התובע על זכויותיה של הנתבעת בדירתה, מכח חזקת השיתוף, עליו להוכיח תחילה כי מערכת היחסים בינהם הייתה של "ידועים בציבור". בנוסף, עליו להוכיח, כוונת שיתוף בין בני הזוג, וכי כוונת שיתוף זו מתפרשת על דירת המגורים הרשומה על שמה של הנתבעת ואשר נרכשה בכספה. בית המשפט מצא, כי מערכת היחסים בין בני הזוג הייתה "קשר רומנטי בין גבר לאישה" הגרים יחדיו תחת קורת גג אחת, ואשר אין היתה חסרה את הרכיב שממנו ניתן להסיק על קיום כוונת שיתוף ביחס לדירה. כמו כן, הנתבעת מימנה מכספה כמעט באופן בלעדי את חייהם המשותפים של בני הזוג. נקבע: מערכת יחסים המתאפיינת בתמיכה כלכלית של הנתבעת בתובע, אינה מקימה את היסודות הדרושים להוכחת כוונת שיתוף ביחס לדירת הנתבעת. התביעה נדחתה.
תמ"ש (י-ם) 29239-02-12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 12.5.2015).